בובת עץ עם נשמה

רשימה קצרה אך איכותית מונחת לפתחנו הפעם. אין ספק כי הרשימה חלקית ונבצרים ממנה טובים וחשובים.
אנסה להתמקד בפינוקיו הבולטים במדיה הויזואלית - טלוויזיה וקולנוע, ללא כוונת קיפוח.
ילד העץ השקרן לסירוגין הוא אייקון תרבותי עולמי. יעידו על כך הישגיו כשחקן ראשי בסרט של דיסני מ-1940, וכן תפקידים ראשיים בסדרות אנימה יפניות בשנות ה-70. מקומו בתרבות הישראלית לא נפקד, ושיר הנושא מתקליטו הראשון - "בוקר טוב" אף זכה לעדנה וחודש לאחרונה לגרסת היפ-הופ (ובל נתעלם מהשיר "בוקר טוב עולם" שהוא פילגרימז' בדרכו). שנים שזאטוטים חיים מפחד שאפם יתארך באם יבלפו, וכך מושגת מטרה חינוכית מהמעלה הראשונה. פינוקיו אף הבליח לתפקידי משנה קטנים אך שובי לב בסדרת שרק, שם הוסיף נופך נוסטלגי לחיית הביצה הירוקה.

4. פינוקיו של בניני - סרט קולנוע איטלקי (דה) בכיכובו של הקומיקאי המפורסם. האמת, שהסרט לא משהו. פינוקיו תמיד הסתדר טוב יותר עם הטכניקולור המצוייר והתקשה במעבר לאולפנים המצולמים. בכל מקרה, מדובר על גרסא יחסית חדשה, ויש בעולם אנשים שגם ראו את הסרט לכל אורכו, אז החלטתי להוסיף אותו לרשימה.



3. הרפתקאות פינוקיו - כונה בשכונת הילדות גם "הפינוקיו החולה הזה". אין מדובר על הסדרה המופתית שמדורגת ראשונה, אלא בסדרה יפנית אחרת, שבה פינוקיו אכן הרפתקני יותר, שובב וחצוף. משום תכונותיו אלה, דווקא זכה לפופולריות גוברת בקבוצות אוכלוסיה מסוימות (וגם משום פרידתו מבלה בתפקיד זה). הטאץ' הישראלי - האיש שהביא אותה לארה"ב הוא לא אחר מחיים סבן, ולמעשה הסדרה נקראה שם Saban's adventures of Pinnochio. האמת, הסדרה הזו די הטריפה אותי בעבר, אבל עדיין עדיפה על הסרט של בניני.


2. פינוקיו של דיסני - התפקיד הראשון של ילדון העץ בקולנוע, וזה שחקוק בזכרון הקולקטיבי של כולנו בתור הפינוקיו האולטימטיבי. באותה תקופה לא נעשה שימוש בהדמיית מחשב לצורך הארכת האף אלא נעשתה הארכה ידנית שלו עם טושים. סבא ג'פטו הצעיר באותה תקופה מעולם לא נראה מבוגר יותר, והפייה מעולם לא היתה יפה יותר.
When you wish uppon a star


1. פינוקיו של בלה - ללא ספק, הפינוקיו של ילדותנו. הסדרה שהעלתה את פינוקיו לכותרות, וכשהוא עלה הוא הצליח למשוך איתו את כל שחקני המשנה - בלה, ניקנור, שולמית, וגם את צמד השובבים שלנו, שמשון ויובב. אין ספק שסדרה זו הפיקה את מירב הפנינים מכלל הפקות הפינוקיו במאה העשרים: בלה, המבטא של שמשון ויובב, נקישות רגלי העץ בכל פריים, שיר הפתיחה, השמות של כל החיות (שוב - שולמית? יובב?? בלה??? ניקנור????), ובכלל.
הישג טלוויזיוני אדיר משנות ה-70 שסוחב וסוחף עד ימינו.
עקב החשיבות התרבותית של הסדרה, אין מנוס מלהוסיף תמצית וידאו.

שופטת של כבוד?

בעקבות פניות רבות של הקהל אני נאלץ להוסיף רשומה על רשומה.
אכן, הזנחתי שופטת חשובה ורבת מעללים מדירוג שופטי תוכניות המציאות.
מדובר על:

מיכל אמדורסקי - רקדנית בלט מפורסמת בעברה (?) וזמרת מצליחה בהווה (??) עשתה הסבה לקריירה טלוויזיונית מצליחה ובועטת (???). ללא ספק אחת השופטות הרעשניות בתחום (יש לה מתחרה תימניה ב"כוכב נולד"). הנפיקה ביטויי לשון רבים שנקלטו לעגה המקומית תקופה מסויימת -קצרה היריעה מהכילם ברשומה הנוכחית.

שופטים בטלוויזיה

יש מקום לבקר גם את המבקרים.
מכיוון שארצנו מוצפת בתוכניות מציאות ותחרויות "כשרונות" שונים נולד הצורך בפרופסיה חדשה - שופטים לתחרויות טלוויזיה. השופטים הנבחרים משמשים כבעלי סמכא כביכול בתחום שבו הם שופטים, לרוב הם דמויות מוכרות מאותו התחום, ובעלי אופי צבעוני הקורץ לשבצם במסך הקטן. יחד עם זאת, לעתים רבות קיים פער בין תפיסת השופט (והפקת התכנית) את עצמו, לבין המציאות בשטח. כך אנו עשויים למצוא מוכי גורל שונים המשוכנעים שהם פאר היצירה, אנשי מקצוע חסרי כל טאלנט תקשורתי, הפרעות אקסטרוברטיות המחכות להתפרץ, ועוד יצורים הזויים ומרעין בישין קשים לעיכול אחרים בשעות השיא של הצפייה בטלוויזיה.
בפועל, מתוך נקודת מוצא של "גיבור משנה" בסיפור העלילה כביכול של המתחרים, יותר משופט אחד הצליח לפרוץ את מחסום האהדה, ההזדהות, ההומור והרייטינג ולהפוך לפרוטגוניסט בעצמו.
מקומם של השופטים המובילים בתחום ההזייה, המוזרות או העלאת סף העצבנות של המבקר לא נפקד גם מהבלוג.
מכיוון שמדובר על אנשי מקצוע (???) בתחומים שונים ומגוונים, הרגשתי שאין זה אתי לבצע שיפוט השוואתי ביניהם בעצמי, ולכן הרשימה אינה מדורגת וסדר השמות הוא אקראי לחלוטין (טוב, לפי הסדר שבו הם קפצו לי לראש).

דוד דביר - בחייאת צביקה, הבאת אותה ביציאה גדולה. השופט "הרע" של הרקדנים הצליח להפיק מספר רגעים של דרמה במהלך עונות התוכנית. מהפך ויזואלי שעבר בעצמו מקוקו לקארה קצר לא הוריד את רמת החרדה של המשתתפים טרם קבלת גזר דינו, וגם לא את חלחלת הצופים. דוד הוא גם נוכח קבוע ברשימת הכבוד של - "אין מצב שהוא לא הומו".

צביקה פיק - לא מדובר על אדם רגיל, המאסטרו הוא כבר מוסד תרבותי. אודה ואתוודה - האיש גאון, וכתב כמה מהיצירות המוסיקליות הגדולות שלנו (אין הכוונה לדיוות אירוביזיוניות דווקא). כפי שמקובל לחשוב, הגאונות נלווית פעמים רבות לסוג מסוים של טירוף, וטירוף נלווה פעמים רבות לסוג מסוים של צביקה פיק. התעקשותו לשמר את אופנת הפאייטים גם במאה ה-21 ראוייה לציון, אך מעציבה. אין ספק שלאיש מגיעה תכנית ריאליטי משל עצמו, אך אני בספק אם יש בנמצא פיגורה שיכולה לשפוט אותו.

אלי מזרחי - אלי מתבלט כדביאנט גם בקרב שלושה יצורים אחרים. הוא מהווה שלב נוסף באבולוציה האנושית, שלב שבו אין יותר צורך במפרקי עמוד השדרה הגבי והצווארי, וכל תיקון תנוחה (לצורך הסטת המבט למשל) מתבצע על ידי סיבוב כלל הגוף. בכך הוא יכול להוות בן-זוג טבעי לפנינה רוזנבלום, ויתכן ומהזוג הזה תגיע מהישועה (אם כי גם מקומו ברשימה מסויימת בסמוך לדוד דביר מובטח).

צדי צרפתי - כל מילה מיותרת כאן. אדם בעל כוחות מנטליים כה גדולים, עד שנדמה שנפשו ומוחו לא נמצאים במקום שבו נמצא גופו. אדם שמסוגל להביע מנעד אדיר של רגשות, קולות ומשמעויות על ידי הבעת פנים אחת בלבד. אדם שגידל על ברכיו דורות של אמנים (???) ישראלים. צדוק, אתה לא תמיד צודק.

רינה מצליח - כנראה הזוכה בתואר השופט הכי מפחיד בטלוויזיה. מסוגלת להצמית שגרירים למולדתם על ידי קימוט זווית האף בלבד. המעבר החלק מהעיתונאות לריאליטי לא הוריד כהוא זה מתפיסת המקצוענות שלה. או שאולי פשוט אף אחד לא מעיז להגיד שום דבר?

גיא זוארץ - האמת היא שבכלל לא מדובר על שופט אלא על מנחה בתכנית שבה כל משתתף הוא בעצם שופט. גיא נכנס לרשימה בזכות כמה יכולות מרשימות שלא נעלמו מעיני כולנו - היכולת להישאר באותה חולצה 52 ימים, היכולת לא לאלתר אפילו מילה במהלך ההנחייה של התכנית, והיכולת להיות משעמם ובנאלי גם בתכנית הכי מרתקת (קהל) בטלוויזיה.

מיקי בוגנים - עצם הנוכחות ברשימה נקנתה בזכות, אבל גם מכיוון שעד עכשיו היתה נציגות יתר גברית. ללא ספק מדובר על אחת הפיגורות המשעשעות/מעצבנות בנבכי התרבות הישאלית לדורותיה. מספר מפיק טלוויזיה עלום: "מרחוק היא דווקא נראתה בחורה חמודה, קצת שמנמנה אבל חשבתי שהיא רק מלאה במקומות הנכונים. מקרוב זה כבר היה משהו אחר".

ריקי גל - מי זוכר שמרגול יושבת היום בכסאה של ריקי ב"כוכב נולד"? ריקי היתה השופטת הראשונה שהעיזה לקטול ועל כך תבורך (באמת תבורך). הבעייה היא שלא תמיד הבנו את ריקי. שלא לדבר על השיבה להודו...

כלבת של שיער

הנושא הוא תסרוקות מזעזעות שהשאירו חותם. לא אכביר כאן במילים, כי תמונה שווה אלף.
מתנצל מראש - חלק מהתמונות קשות לצפייה.

5. ה-מוהוק. בגדול - מדובר על תסרוקת די הזויה ממקור כביכול אינדיאני/אתני שנדמתה לכמה אנשים כאופנתית גם בעולם המערבי. לרוב מלווה גם בקעקועים, סיכות, פירסינג ועוד קישוטים. הסיבות שהתסרוקת הזו לא נמצאת במקום גבוה ביותר בדירוג הן שתיים - 1. מיסטר T, גיבור ילדותנו. 2. הוריאציות המרובות בצורה, בצבע ובפיזור.

4. ה-אלי אוחנה. האיש והבלורית הפכו לסמל של הבירה לפני כמה עשורים ומשום מה זכו לחיקויים.


3. ה-רעמה. טינה טרנר מתחפשת לאריה. אני ממש לא הייתי רוצה אותה בתור הרקדנית הפרטית שלי.


2. ה-רדנק. מסתבר שארצות הברית מלאה בדפקטים. השילוב עם השפם הוא השילוב המנצח כאן.


1. ה-אימו. הגענו למקום הראשון. יש כאלה שיחלקו עלי במקרה הנוכחי, אבל המבקר תמיד צודק.
מדובר על הפרעה תרבותית שאחד מביטוייה הבולטים ביותר היא השיער. מקור התופעה בלהקות הemotional שנצפו בשנות השמונים. בניגוד לדברים אחרים - גם בשנות השמונים זה לא היה מתאים, היום זה ממש כלבת. הגרסא המסוכנת במיוחד כאן היא האימו הקצר יחסית עם כיסוי העין. לבחורות זה לפעמים עוד סביר (יחסית), לבנים - ממש לא.
הישמרו לנפשותיכם.

אולמות קולנוע

רשומה ראשונה של בלוג הביקורות עוסקת במושא ביקורת טבעי ובסיסי - סרטים.

הטוויסט הקטן שלי (והוא מאד קטן הפעם) הוא הדגש הספציפי - נעסוק דווקא במספר בתי-קולנוע ולא בסרטים עצמם.
הרשימה קצרה ומוטה לכיוון מרכז/ירושלים בשל מגבלת השליטה שלי.
סדר הפרסום אינו בהכרח על פי סדר העדיפויות שלי או של הקהל. נתחיל ב-5:

1. לב סמדר ירושלים - מיקום - בלב שכונת עמק רפאים הפסטורלית ונטולת הרוחות (רפאים). חומרה - סה"כ אולם וחצי, כאשר האולם בנוי בצורה מקורית עם שביל מדרגות רחב במרכזו ועם פיזור שורות לא אופייני. תוכנה - הרבה סרטים זרים ועצמאיים שניתן למצוא רק ברשת לב באופן כללי, חלקם מושכים קהל ספציפי (עיגולדים וכ"ו) וחלקם פונים יותר לקהל הרחב. אטרקציות - בכניסה לקולנוע יש בית קפה/באר קטן שמציע משקאות חמים, קרים ואלכוהוליים לצד כיבוד סטנדרטי של בתי קולנוע. השוס - אפשר להיכנס לאולם עם כוס בירה! באגים - יש סיכוי שלא תמצאו את האוטו כשתצאו מהאולם. לא, לא התכוונתי שהוא יגנב, פשוט השילוב של הבירה, החושך והגשם הירושלמי עם סמטאות קטנות שנראה שחוזרות על עצמן הוא אתגר ניווטי גם ליוצאי סיירות. סיכום - שווה לראות בו כל סרט שאינו אובדני/מהרהר/הזוי/אוזבקי ובכלל.למשל - לוק סטוק...

2. קולנוע בקניון הראל במבשרת ז"ל - מיקום - בקומה השנייה. נחשו בעצמכם קומה שנייה של מה. חומרה - המבקר בחר שלא לסקר תחום זה בשל קושי לוגיסטי (הסברים בהמשך). תוכנה - גם לא יסוקר. אטרקציות - לסרט כנראה שלא תגיעו כבר היום, אפשר לשתות לעלות ולרדת במעליות השקופות ממול. השוס - הקולנוע סגור כבר תקופה טובה. באגים - הקולנוע סגור כבר תקופה טובה. סיכום - פעם הייתה אופציה לראות סרט במבשרת (החרוז עלי). בקומה השנייה שכן לבירינט קודר של חדרי הקרנה קטנים ואינטימיים שבהם הוצגו סרטים בפער של חודש מהצגתם בירושלים (שלושה חודשים משאר הארץ). הקולנוע לא החזיק מעמד כשעסק שכפול/גניבת מפתחות בחניון נפל (ותודה לתוכניות תחקירים).

3. לב דיזנגוף - מיקום - קומה עליונה של הסנטר, מפוצל. חומרה - 2 פינות בסנטר עם אולמות ומתקני כיבוד משלהם. תוכנה - במיטב המסורת של רשת לב - סרטים מארצות אירופה, צרפת, לונדון וארצות שנגמרות ב"--סטאן". אטרקציות - אפשר לרכוש מנוי. עוד אטרקציה - נמצא בסנטר (?). השוס - תוכל למצוא עצמך עומד בתור לקופות עם עלמה זק. באגים -נמצא בסנטר. סיכום - קולנוע שכונתי לסרטים איכותיים (האביר האפל זה סרט איכותי).

4. דיזנגוף - מיקום - הגעת ללב דיזנגוף? יופי. עכשיו רד למרתפים של הסנטר וחפש. חומרה - מספר אולמות מרתף די סבירים. תוכנה - משתנה. בגדול - חרא אפילו יותר נדיר ממה שיש בלב. מה שנקרא - למבינים בלבד. אטרקציות - סרטים שלא תמצא באף מקום אחר (טוב, אולי באינטרנט). השוס - תוכל למצוא עצמך עומד בתור לקופות עם עלמה זק. באגים - נמצא במרתף של הסנטר. סיכום - לא תמיד תמצא מה לראות כאן, מצד שני, יש סרטים שתוכל לראות רק כאן.

5. רב-חן דיזנגוף - מיקום - תגיע לכיכר וכבר תמצא אותו. נכון, לך לכיוון השלט הגדול שכתוב עליו "רב-חן". חומרה - אולמות סטנדרטים פלוס. תוכנה - כל מה שמגיע לרשת "רב-חן". בעיקר שוברי קופות או שוברי קופות wannabees. אטרקציות - האמת, מגניב ללכת לסרט בכיכר. השוס - תוכל למצוא עצמך עומד בתור לקופות עם עלמה זק. (כבר היינו בסרט הזה...). באגים - המוני. סיכום - מקום טוב לראות סרטים מפוצצים עם חצי תל-אביב. שווה אם אתה גר בסביבה ויכול ללכת לקולנוע ברגל.